השעה כבר 1:47 בוקר יום חמישי, נר אחרון של חנוכה. הדס ישנה בחדר שינה שלנו ועפרי ומאי ישנות בחדר שלהן, הבית שקט השכונה שקטה ורק אני והחתול שלי ג'ו מביטים לשמים ולא מצליחים להרדם. אולי אכלתי יותר מדיי יוגורט עם אגוזי מלך, או אולי זה כאב הבטן שהורג אותי כבר כמה שעות, או אולי זה המצב הלא ברור שבו אני חי כבר כמה חודשים מטריד את נשמתי ולא נותן לי מנוח.
כל כך הרבה שאלות בלי תשובה, כל כך הרבה דרכים שצריך לעבור בכדי להגיע לתשובה, כולם קשורים לכולם ושום דבר כבר לא ברור מאליו.
אני נשמע כזה דכאוני, אפילו אני כבר לא סובל את עצמי, מתבכיין כמו ילדה שמשכו לה בצמות, במקום להודות על מה שיש, ויש הרבה.
אני הולך לשחק במחשב….. אולי אם אני ירה במספיק דמויות מחשב ארגיש טוב יותר, אתמול זה עבד אני הולך לנסות שוב.
