השעה כבר 1:47 בוקר יום חמישי, נר אחרון של חנוכה. הדס ישנה בחדר שינה שלנו ועפרי ומאי ישנות בחדר שלהן, הבית שקט השכונה שקטה ורק אני והחתול שלי ג'ו מביטים לשמים ולא מצליחים להרדם. אולי אכלתי יותר מדיי יוגורט עם אגוזי מלך, או אולי זה כאב הבטן שהורג אותי כבר כמה שעות, או אולי זה המצב הלא ברור שבו אני חי כבר כמה חודשים מטריד את נשמתי ולא נותן לי מנוח.
כל כך הרבה שאלות בלי תשובה, כל כך הרבה דרכים שצריך לעבור בכדי להגיע לתשובה, כולם קשורים לכולם ושום דבר כבר לא ברור מאליו.
אני נשמע כזה דכאוני, אפילו אני כבר לא סובל את עצמי, מתבכיין כמו ילדה שמשכו לה בצמות, במקום להודות על מה שיש, ויש הרבה.
אני הולך לשחק במחשב….. אולי אם אני ירה במספיק דמויות מחשב ארגיש טוב יותר, אתמול זה עבד אני הולך לנסות שוב. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s